שפע

שפע

מגיל 12 עבדתי כדי לשלם על כל מה שרציתי. להורים שלי לא היה המון כסף. 

היה להם מפעל לייצור חמאת בוטנים טבעית, אבל הם הקדימו את זמנם ב10 שנים ופשטו את הרגל. לא הרגשתי עניה אבל שילמתי בעצמי על הכל. בגדים, חוגים, כל מה שרציתי.

מגיל 15 היה לי דוכן בפסטיבל והייתי מוכרת בו תכשיטים שלי. אני זוכרת שהייתי מוכרת תכשיט שלי ב80 שח, ומישהי אמרה - בואי נקנה ממנה עכשיו, כי עוד כמה שנים זה יעלה הרבה יותר. וזה הלך איתי. אמרתי - יום אחד הזמן שלי יהיה שווה יותר. 

בגיל 28 עבדתי בגלריה בעיר העתיקה. הבאתי לגלריה את התכשיטים והציורים שלי, ואנשים קנו אותם. במחירים של גלריה. זה הרים לי. החזיר לי את תחושת הערך שלי. 

לקחתי כמה פעמים הלוואות בחיים שלי. בכל הפעמים זה היה נכון, החזיר את עצמו, השתלם, והביא אותי למדרגה הבאה. 

הפעם הראשונה היתה בשביל לקנות מצלמה, שהפכה אותי לאמנית וידאו.

הפעם השניה היתה בשביל לקנות רכב, שנתן לי כנפיים, ואיפשר לי להגיע לירידים ולעשות דוכנים בכל חור בארץ.

הפעם השלישית היתה בשביל לקנות תנור קרמיקה. חודש אחרי שקניתי אותו קיבלתי הזמנה של 5000 קעריות, שעזרו לי לכסות את ההלוואה ועוד קצת.

בכל פעם ה' סידר לי את זה. 

הפעם הרביעית היתה בשביל לפתוח את מלכותא, וכבר היה לי ביטחון בזה, ידעתי שזה עובד. הבנתי שהענין הוא להרחיב את הכלי. בכל פעם שהרחבתי, זה החזיר את עצמו, פלוס הרבה יותר. 

ככה זה - את מרחיבה כלים, ויש יותר מקום לשפע.